הרחבה נוספת על התכנים

בקורס נתחבר אל היכולת הטבעית שלנו לקרוא תנועה של מידע - תודעה, המתורגם לאנרגיה.

נלמד להרגיש את מה שמעבר, ולכוון את הנעת האנרגיה בזרימה טובה יותר ומשפיעה יותר.

נתבונן במקורות ונתחבר למשמעויות פנימיות שיעזרו לפתוח ערוצים תודעתיים ויהפכו אותנו אפקטיביים יותר במתן טיפול ועזרה בקליניקה ובחיים.

​

הפסוקים הבאים מדגימים את תפיסת החיים שנלמד ונתרגל בקורס:

​

״מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽֿי׃״

תהילים קיט, צט

הפסוק מדבר על איך ללמוד מכל דבר ואדם כדי לדייק את השיח הפנימי והחיצוני כדי שנוכל לתת עדות משכילה ומשפיעה אור לעולם. כל אדם מביא עדות למעשה הבריאה ועדותו ראויה לבוא לידי ביטוי, להביא את אינספור גווני האהבה ביקום.

​

״יְֽהוָ֗ה מָה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃״

תהילים קמד, ג

הפסוק מדבר על איך הכול עשוי אותיות וספציפית ארבע ראשיות שמכילות בתוכן הכול. ארבע אותיות השם משולות למידע הראשוני של ספירות הקבלה חכמה, בינה, תפארת, מלכות. שהן ביטוי האור שממשיך מעולם אצילות (חכמה) אל עולם הבריאה (בינה) שיוצא אל ״מה״ שהוא עולם היצירה (תפארת). משמעות המילה ״מה״ כאן בפסוק היא כמו לשאול שאלה ״מה המשמעות של החיים״ ולהביט לשמיים כדי לקבל תשובה. התנועה הזאת של לנסות להבין מה זה העולם הזה, היקום, החיים, כלומר למה אנחנו פה ולשם איזו מטרה, השאלה הזו או בעצם החיפוש והחקירה מאפשרות לעלות מעולם העשייה (מלכות) והמעשה, שזה כל מה שקורה פה על האדמה, לכיוון מה שהוא מעבר להבנתנו וכוחנו, שהוא הדבר שנותן חיים בעולם. כך הדעת ואופן תפיסת המציאות יורדת אל השורש ״בן אנוש״. כל אדם הוא מבנה שפועל לפי תבנית תפיסה שהתפתחה מתוך החיים עצמן כשהאדם לומד וגדל אצל משפחה והורים. כל משפחה היא ענף בעץ גדול ובעצם המשך של התפתחות השושלת המועברת מהורים לילדים במשך דורות על גבי דורות. לכן בן אנוש מכיל בחובו את כל האנושות אפילו וכשאנחנו מתחברים לשורש ראשית המידע והאור העובר בכל אדם אנחנו בעזרת חישוב וחשיבה מתבוננים ותוהים על דבר מה שהולך ומתגלה בפנינו במהלך החיים. 

​

״בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃״

משלי ג, ו

בפסוק זה נאמר בקצרה שבכל הדרכים בעולם אנחנו פוגשים את היקום עצמו ואם אנחנו מסתובבים בעולם בתפיסה זו דרך הישר, הכנה, האמת מתגלה לנו. כשאנחנו מתקשים ומתאכזבים ממה שקורה בעולם אנחנו חווים כיווץ וכאב שזה בעצם חוסר אור. אם אנחנו בתפיסה של חוסר אור אנחנו חושבים עקום על המציאות. לכן בדרך החיים שלנו אנחנו לומדים להמשיך אור לתוך אורח חיינו.

​