על קבלה וקיבה
באנו ללמוד ולהתפתח
כל דבר שאנחנו חווים בחיים
זאת הזדמנות למידה.
גם הקשה והנורא
אנחנו נעצבים ומפחדים
ואז מכניסים מחשבה ותובנה
בכדי להתפתח וללמוד.
ברמה התפקודית, הפרקטית, האחראית על קבלה בגוף החומרי שלנו זאת הבטן, ספציפית הקיבה.
כשהקיבה מקבלת משהו היא לא באמת יודעת למה לצפות. מדובר בקבלה ללא צפייה.
כשקורה משהו שמפתיע אותנו יש לנו אפשרות ללמוד ולבדוק מה השיעור שעלינו לעבור או להתאכזב ולהגיב בכעס כי ציפינו להתנהגות נאותה ומוסרית בדרך ההתייחסות אלינו בכדי לאשש תחושת שייכות לחברה,
להיות מקובל חברתית וללא חשש שמא יפגעו בנו.
נכון, בדרך יש את הפה, הלוע, הושט. שהם בהתאמה הפתח, ההיכל, המעבר.
שמאותתים לקיבה שיש משהו בדרך, נותנים לה סימנים, רמזים.
אבל היא זאת שאחראית על פירוק המזון ועד שהיא לא מתמודדת עם זה היא לא באמת יודעת מה זה שהכנסנו לגוף שלנו.
הקיבה מקבלת דברים לא צפויים. כשיש בעיות עיכול זה מעיד על חוסר עיכול של חוויה, שיצרה כיווץ ואז יש תקיעות רגשית שאנחנו לא מצליחים לעבד ולשחרר.
הקיבה מקבלת מזון ואחראית על פירוקו.
כשאנחנו חשים תחושת החמצה או פספוס זה כי ציפינו למשהו ולא נשארנו פתוחים לחוויה אחרת ממה שחשבנו שיהיה. כשאנחנו חומציים על העולם או על מישהו, כלומר, כועסים כי ציפינו ליחס מסוים, פתח הקיבה-ושט ייחלש, המעבר הזה מעיד על פלישה לטריטוריה שאנחנו מחשיבים כשלנו או איבוד טריטוריה. ואז גם יכולת הספיגה של B12 נפגעת. אנחנו פשוט לא מסוגלים לקבל את זה שמה שיש לנו או איך שאנחנו חווים את העולם לא הולך לפי איך שאנחנו חושבים שזה צריך ללכת. הדיסוננס שנוצר מייצר לנו...
כן, כאב בטן. כי ציפינו למשהו אחד וקרה משהו אחר או שקרה משהו שלא ציפינו לו ואנחנו מאוכזבים וכועסים על כך. אפטות בפה גם מעידות על כך כי מרידיאן הקיבה עובר שם. כאב ברכיים לרוב גם כן קשור לכך כי זה חלק ממסלול המרידיאן של הקיבה.
המקום הכואב שלנו הוא שער הפתיחה לתהליך של טיפול בעצמנו
אם לבד ואם בעזרת מטפל
זוהי נקודת ההתחלה, נקודת ציון בדרך של למידה.
כשאנחנו מבינים שכל מה שהיה ומה שקורה
זה חלק מתהליך של למידה בחיים האלה
אנחנו מתרגלים קבלה
קבלה של החיים
של אחרים
של עצמנו.
אם יש לך עניין בלהבין את הכאב שלך, בבקשה, זוהי הזמנה לכתוב לי כאן או בפרטי.
אשמח ללכת צעד צעד ולחקור את מוצא הכאב, בשביל זה אני כאן. אותי זה מרתק ואני בפליאה אל מול הפאזל האינסופי שכל אחת ואחד מאיתנו מגלם בחיים האלה.
תודה על הזכות
תודה על ההקשבה
תודה על ההזדמנות